נספח ראשון- חינוך לצניעות וגם... למה זה חשוב

חוברת זו נכתבה בסערה, בסערת רוח גדולה. את רובה כתבתי בעקבות שבת שבה שהינו לסדרת הרצאות בבית מלון על חוף הכנרת. המראות שראינו שם, בלובי ובדרך לחוף, גרמו לי לסערת נפש גדולה ולהתלבטות אמיתית לגבי כוחו העצום של היצר הזה, שנראה כובש, מנצח וחזק מכל. נדמה שתחושה זו חזקה פי כמה אצל כל מי שעוסק בחינוך לצניעות בימינו. מורים, הורים, מחנכים ומנהלי מוסדות מתקשים מאוד במאבק על הצניעות ובהנחלתה לחניכיהם.

אולם גם בחינוך העצמי, יותר מפעם אחת התגובה של שואלי ושואלות אינטרנט למאמרים ופרסומים בנושא היא

"למה אתם מודדים את דתיותו של האדם על פי הצניעות?", "למה זה כל כך חשוב?" או בגירסה משוכללת יותר - עדיף בחור לא צנוע ששומר על הלכות לשון הרע מבחור צנוע שחוטא תמיד בלשונו, וכדומה... נדמה שעוצמתה של ההתמודדות הזו מובילה את כולנו לשאלות מהותיות לגביה, והאדם מחפש ל"קדש" את היצר הזה הבוער בתוכו תמיד. כמי שעוסק רבות באינטרנט יצא לי פעמים רבות להיתקל באנשים הסוברים, ככל הנראה ברצינות, שרצונו של האל הוא בהפקרות בתחום זה, שכבישת הנטיות המיניות היא סוג של חטא, ושבעצם השליטה על יצר העריות יש פגיעה ברצון האלוקי.

קשה מאוד לחנך לצניעות באווירה כזו וקשה להרגיל לחשיבה כל כך שונה ממה שמקובל. חשוב לזכור שיצר זה, כפי שתיארנו בארוכה, הוא חלק מנפש האדם, ולכן אנו מוצאים כל הזמן צידוקים פנימיים ותירוצים שונים להכשרתו. כחלק מההכנות לפרסום החוברת הזו נתתי אותה לקריאה לבנות ובנים ממגזרים שונים. אחת מהן היתה חוזרת בתשובה שסיפרה לי שלאחותה הצעירה, בכיתה ז', יש מסיבת סיום הלימודים "על שפת הבריכה". האחות הצעירה, על פי עדות אחותה, עוסקת למעלה מחודשיים ב"התכוננות" לאירוע. בשיזוף, הרזייה ועוד פרטים שפשוט לא צנוע להעלות על הכתב. האחות החוזרת בתשובה שאלה אותי אם לדעתי כדאי שהיא תדבר עם מנהלת בית הספר על העניין ואני המלצתי לה שלא... טענתי שמנהלת בית הספר לא תבין את העניין בכלל... שהחינוך לבנות צעירות שהן צריכות להיות בובות היופי והצעצוע של הכיתה, הוא כל כך מושרש והוא חלק מתפיסת העולם של התרבות שסביבנו בצורה כה עמוקה, עד שלא יהיה בסיס משותף לשיחה - וכך גם היה בפועל, מנהלת בית הספר ניתקה לאחות הגדולה את הטלפון דקות ספורות אחרי תחילת השיחה.

וכך גדלים אנו, בנינו ובנותינו בימים אלו, עם מרווח אדיר ובלתי נתפס בין הדרישות ה"הלכתיות" והדתיות בנושא הצניעות לבין חיי הרחוב והחברה שסביבנו.

אין מטרתה של חוברת זו לספק פתרונות חינוכיים לסוגיה קשה זו, מה גם שאין בנמצא פתרונות קסם קלים לחינוך. אולם נדמה שנקודה אחת חשוב להאיר ולו גם כדי שנוכל לחנך את עצמנו לצניעות, כאשר אנו נתקלים בעוד ניסיון לא קל בתחום זה... כאשר את בוחרת את החצאית ליום הבא או כאשר אתה עומד בפני ניסיון הסתכלות נוסף ברחוב או ברשת.

הצניעות, כמו בעצם כל דבר בדת היהודית, חייבת להיתפס כחלק מהמכלול הגדול של החיים הדתיים. זוג צעיר שזה עתה נישא מתקשה עד מאוד להבין את מטרת איסור הנידה שמגיע בדרך כלל מיד אחרי החתונה, ונער צעיר איננו קולט את הנזק שנגרם לנפשו מסרט לא צנוע... במצבים מסויימים פשוט אין לנו כלים כדי להבין "למה זה ככה". פעמים רבות כאשר אני נשאל על נושאים קרובים ודומים באתר שורש אני חש תסכול גדול שמקורו מהעובדה שכדי להסביר את הנושאים הללו יש צורך בעומק גדול, בזמן ובכל כך הרבה תשתיות מחשבתיות, שפשוט לא ניתן לענות על השאלה בתשובה אחת, אינטרנטית. ישנם גם דברים שצריך לחיות כדי להבין, להפנים ולקלוט.

הצניעות, יותר מכל, היא דרך חיים. היא צניעות בדיבור, בקריאה, בצפייה, בבניית הזוגיות, בהתמודדות מול קשיים... וניסיון להסביר רק את עניין אורך השרוול הוא כמו ניסיון להסביר איך מטוס טס כשמותר לך לדבר רק על הכנף הימנית. התמודדות נקודתית ואחריה התמודדות נקודתית נוספת ולאחר מכן עוד אחת - נידונו להתרסקות, גם כאשר אנו מחנכים אחרים וגם כאשר אנו מתנהגים כך אל עצמנו. וכיום פעמים רבות התרסקות בתחום הצניעות מובילה להתרסקות כללית של חיי האמונה. זה נכון לגבי כל המצוות, אולם בצניעות יש מאבק פנימי גדול יותר שסופו להוביל לקשיים שלא ניתן יהיה לעמוד בהם. לכן, חשוב לגשת אל העומק, לנסות לדבר על הפסיפס, על המבנה וההיגיון ועל כך שיש מערכת שלימה של חיים, שרק בשלימותה יכולה להפוך למובנת. שלימות זו תלויה בגורמים רבים, שביניהם גם שנים וזמן, אולם בסופו של דבר שכרה של הצניעות ניכר לא רק ב"עולם הבא", בגן עדן או בגיהנום, אלא כאן ועכשיו, בזוגיות שכולם מחפשים כל כך, באהבה שבורחת לאדם המודרני ובאושר שחיי צניעות נותנים למי שחווה אותם.

דברו, עם אחרים ועם עצמכם, על המבנה השלם ולא על הפרטים הקטנים ומתוך כך על ההבנה שגם אם יש כרגע פרט ש"כובש" את הרוח החופשית, שיש דין או הלכה שנראים מנותקים כל כך מהבעירה הפנימית... יבוא יום והם ייכנסו למקומם בפסיפס, יבוא שלב של הבנה שבו כל הפרטים יחד יתאגדו למבנה אחד אדיר של חיים שלמים.

מקובלנו מהגאון מווילנה שבכל דור הקב"ה מנהיג את העולם במידה אחרת, ואולי על פי זה ניתן לומר גם שבפני כל דור עומד ניסיון מרכזי אחר ואם אכן זה כך הרי שניסיון דורנו הוא הצניעות. זהו מעין מבחן ליהדות, כמו העבודה הזרה של ימי קדם... מין כח עצום, שכובש את העולם כולו - ואנחנו בעברו השני של הנהר. במובן זה יש לעשות הכל כדי לבנות את החיים הדתיים והיהודיים שלנו על בסיס צנוע יותר, חיים שלמים ומלאים, חיי עומק שהצניעות היא הנזר שבהם.